תהילה פרל
אימון לחתונה הכרויות הרצאות

לאהוב מישהו פירושו להכיר אותו היטב ולאהוב אותו למרות זאת

ויקטור הוגו

קצת עלי

נעים מאד, אני תהילה פרל, מאמנת לחתונה, מרצה ומנחת סדנאות לבניית זוגיות.

מאז ומעולם יש לי פינה חמה בלב למחפשי זוגיות. בעלי ואני פועלים לטובת העניין כבר שנים. את דרכי בנושא התחלתי כאשר שידכתי את מיטב חברותיי לפני כעשרים שנה ואחר כך נשארתי הרבה שנים בעולם החיפוש אחר בן זוג עבורי. עברתי דרך לא פשוטה עד שהכרתי את בעלי ואני יודעת מה ההרגשה כשההמתנה מתארכת.

לאחר שהתחתנתי ביתנו הפך להיות בית פתוח לרווקים וגם למחפשי זוגיות בסיבוב שני. עשינו עשרות ערבי הכרויות אצלנו בבית זית ובירושלים ושבתות משותפות לרווקים במקומות שונים בארץ.

בזמן הסגרים בקורונה, הקמתי את הקבוצה בפייסבוק "דייטים ביתיים בקורונה", ולאחר מכן את המיזם 'שותפים למציאה'.

מתוך המפגש עם עשרות רבות של מבקשי זוגיות לאורך השנים, הבנתי שעיקר העניין הוא לא רק 'עוד הצעה', אלא הצורך בליווי של התהליך של מציאת ובניית הקשר. משלב ההכנה העצמית לקשר ודיוק החיפוש, תוך ליווי קשר קיים ועד הבשלה שלו לחתונה וזוגיות שמחה.

לאחר שנים שבהם ניהלתי עסק של הפקת וידאו, החלטתי לעזוב הכל ולהתמקד רק בנושא ליווי מבקשי הזוגיות. למדתי אימון לחתונה אצל מיכל וולשטיין ופתחתי קליניקה בירושלים, לליווי ואימון בחורות לקראת חתונה.

כיום אני מלווה בחורות במסע למציאת ובניית זוגיות כמאמנת, ומעבירה את סדנת 'אמיצות' וביחד עם בעלי, אמרי, את ההרצאה "האינדיאני ובת הרב".

בנוסף, מכיוון שפונים אלי בתור מאמנת לחתונה, גברים ונשים ששואלים אם אני מתעסקת גם בשידוכים, החלטתי להתחיל להשקיע בהיכרויות באופן יותר רשמי ולא רק 'על הדרך'.

תהילה פרל - אימון לחתונה וליווי לרווקות

מוזמנים לדבר איתי

התקשרו 050-6579024 או לחצו בשביל וואטסאפ​

אז במה אני יכולה לעזור לכם?

אימון לחתונה

גילוי ופירוק של משפטים, חוויות ותפיסות הגורמים לסתימה בצינור – ומתוך כך יצירת מעבר נקי המאפשר לשפע פשוט לזרום. עבודה לפי 'מודל אדם' המדייקת מי בן הזוג המתאים לי ומזמנת אותו לחיי. ליווי לקראת ותוך כדי קשר בכדי לאפשר לניסים להתרחש.

שותפים למציאה - פרויקט ההיכרויות של תהילה פרל למציאת דייט טוב

הכרויות ושידוכים

הזכות הכי גדולה שלי, להיות 'שותפה למציאה' של אהבת נפשך. בקיצור – אני גם שדכנית.

תהילה פרל - הרצאות וסדנאות

הרצאות וסדנאות

ההרצאה הזוגית שלי ושל אמרי 'האינדיאני ובת הרב' והסדנא 'אמיצות' לבחורות שמוכנות לקחת סיכון ולהתחתן 🙂

מוזמנים לדבר איתי

התקשרו 050-6579024 או לחצו בשביל וואטסאפ​

ראיון שלי ושל אמרי בתכנית "חיבורים"

הרצאות ושיעורים להעמיק ולחבר

שקופית קודמת
שקופית הבאה

קצת המלצות

מתוך הפוסטים שלי

פוקוס בקשר - תהילה פרל

פוקוס

מעט אחרי שהתחתנו, אני זוכרת רגע כזה, אחרי שכמה חברים של אמרי, שהתארחו אצלנו בסעודת שבת הלכו, אמרתי לאמרי, 'יש בעיה. אי אפשר להזמין חברים שלך עד להודעה חדשה.' אמרי היה המום ושאל למה התכוונתי? הרי לשנינו היה ברור שהחלום של שנינו עוד הרבה לפני שהכרנו היה בית פתוח, מלא אורחים, אנשים. הכנסת אורחים וחיי חברה היה חלק בלתי נפרד מעולם המושגים של שנינו. הסברתי לו שאני מוצאת את עצמי בסעודת שבת בלי לשים לב, חושבת איך החבר ההוא יותר גבוה מאמרי, ההוא יותר נחמד, לזה יש הומור, וההוא חד וחריף בדיוק מה שחסר לי אצל אמרי. זה יותר קרבי ועוד שלל השוואות, שבהם ידו של אמרי על התחתונה... להמשיך לקרוא

פחד לפני החתונה - תהילה פרל

קצת על שמחה

מגיעות אלי בנות לפני אירוסין, אחרי אירוסין או בשלב מתקדם בקשר ואומרות - 'אני לא שמחה.' אחרי עוד קצת דיבורים, מסתבר הרבה פעמים, שיש שמחה אבל יש גם הרבה מאד רגעים שלא. קשה להן לשמוח. פעם אמרה לי מישהי שאני מאד מעריכה ומוקירה, כשראתה אותי בוכה יום אחד, בתקופה שהייתי בה מאורסת? 'ככה לא מתחתנים'. אז זהו שאפשר להתווכח על זה. האם מישהו עשה מחקר של טיב הקשר אחרי החתונה לפי רמת השמחה שבה התקבלה ההחלטה? היה מעניין לשמוע. זה נכון שקשר שמוביל לחתונה צריך להיות בסך הכל, דבר משמח ושמביא רגשות חיוביים, של אהבה, ביטחון, או כמו שאמרו חז"ל, גילה רינה דיצה וחדווה אהבה ואחווה וכו וכו... אבל, וזה אבל גדול, ואני יודעת שאני חופרת בנושא, אבל הוא קריטי להבנה בעיניי, גם למי שבתוך העניין וגם לאלו שסובבים את אלו שבעניין... להמשיך לקרוא

תהילה פרל - אימון לחתונה שחרור אקסים

על כן יעזוב איש

'על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו' באה אלי בחורה שהיתה בקשר רציני עם בחור. ניסינו להבין מה קורה ולמה דברים 'תקועים'. מפה לשם קצת שאלות על היכן למדה בתיכון והיכן עשתה שירות לאומי, על יציאה מהבית בכלל ועל הסתגלות לדברים שאינם בית והופ עלינו על משהו משמעותי וחשוב. לבנות יש רק מקום אחד בלב לקשר זוגי. (אצל בנים טיפה אחרת) אם הלב 'תפוס' לא יהיה ניתן להכניס לשם מישהו נוסף. לפעמים הלב של בחורה תפוס ב'קשר זוגי' עם חברה (לא קשר רומנטי אבל בהחלט זוגי). לפעמים הוא תפוס ב'קשר הזוגי עם הבחור הקודם' ולפעמים גם עם אבא או אמא. באמת... להמשיך לקרוא

תהילה פרל - אימון לחתונה - פירוק לופים

לופים

בואו נדבר רגע על 'לופים'. כשחני הגיעה אלי לאימון, היא טענה בתוקף שהיא צריכה מישהו חכם, שיודע לתת עצות. רק ככה היא יכולה להעריך בחור. ברגע שאין את זה חבל על הזמן שלה ושלו. זה לא ילך לשום מקום. אמממ לא לקח הרבה זמן להבין שחני בעצמה יודעת מה נכון, ושמחה לחלק עצות לכל דורש. ויש לה בהחלט מה לתת. העניין שאם היא כזו בעצמה ויגיע בחור שיודע מה נכון תמיד ומחלק עצות לכל דורש, כמו שהיא חושבת שהיא צריכה, כי זה מה שהיא מעריכה, אז מהר מאד היא תמצא את עצמה בצד השני – של מקבלת העצות, והמקשיבה לכל מה שיש לו להגיד בכל עניין כי הוא בהחלט יודע איך ומה צריך לעשות תמיד. ופה מתחיל הלופ - כי הוא לא ישתנה וכנראה ימשיך לתת עצות וידע תמיד מה נכון ומה לא, והיא לעומת זאת תתחיל לאבד את עצמה ומשהו בה ייכבה עם הזמן... כי היא גם כזו והיא צריכה מישהו לייעץ לו. והוא בטוח לא הכתובת במקרה הזה... להמשיך לקרוא

מודל אדם - תהילה פרל

'מודל אדם'

השבוע ספרה לי מישהי צעירה מאד שרק התחילה להיפגש בכלל לא מזמן (לא בקליניקה) על בחור שהיא יצאה איתו כמה פגישות והקשר נגמר. שאלתי אותה מי סיים את הקשר? אמרה ששניהם הרגישו שזה לא זה. הכל טוב, הכל היה בסדר לכאורה. אפילו יותר מבסדר. היא ממש העריכה אותו. הם חושבים אותו דבר, מתעסקים בדברים דומים. משפחות דומות. עולם משותף רחב. אבל הם לא הצליחו להרים את הקשר למעבר לנחמד. שאלתי אותה בעדינות, 'האם אתם פשוט דומים מדי?' חשבה שניה, חייכה חיוך גדול ואמרה שכן! 'בהחלט! דומים מאד.' ספרתי לה סיפור על מיכל וולשטיין שלימדה אותי אימון לחתונה, ושאגב מגיע לה פרס נובל על התובנות שלה בענייני זוגיות, שמשתפת איך הכירה את בעלה. הכירו לה פעם בחור שאמרו לה, 'את חייבת לפגוש אותו' הוא ככ מזכיר אותך... להמשיך לקרוא

הם יוצאים כבר שלושה חודשים

הם כבר יוצאים שלושה חודשים. הבחור התקשר להגיד שהיא החליטה לחתוך. הכל היה טוב, כבר מצב מתקדם ממש. הוא היה אצלה שבת, והיא הייתה אצלו. ברור שלא הכל מושלם אבל השמחה וההתרגשות כבר נוכחות היטב. היא התקשרה אליו אתמול ובשיחה התחילה להגיד משפטים של הכנה למשהו שמכרסם בה. לא בטוחה שנכון לה להמשיך. שאלתי מה קרה, הוא לא ידע להגיד. ביום חמישי כשנפגשו הכל היה טוב, בשישי דברו בוידאו צ'ט, והיה ממש נחמד. במוצ"ש פתאום הטלפון הזה. ביקשתי ממנו שבמפגש הבא שלהם ינסה להבין ממנה מה קרה בשבת. אחד מהשניים: או שקרה משהו - מישהו אמר לה משהו, היא גילתה משהו, היא נפגעה ממך אפילו בלי ששמת לב, אבל משהו קרה... להמשיך לקרוא

| © כל הזכויות שמורות לאמרי פרל | בן ציון 22 ירושלים | 0506579024 | shutafim.love@gmail.com

פוקוס

מעט אחרי שהתחתנו, אני זוכרת רגע כזה, אחרי שכמה חברים של אמרי, שהתארחו אצלנו בסעודת שבת הלכו, אמרתי לאמרי, 'יש בעיה. אי אפשר להזמין חברים שלך עד להודעה חדשה.' אמרי היה המום ושאל למה התכוונתי? הרי לשנינו היה ברור שהחלום של שנינו עוד הרבה לפני שהכרנו היה בית פתוח, מלא אורחים, אנשים. הכנסת אורחים וחיי חברה היה חלק בלתי נפרד מעולם המושגים של שנינו. הסברתי לו שאני מוצאת את עצמי בסעודת שבת בלי לשים לב, חושבת איך החבר ההוא יותר גבוה מאמרי, ההוא יותר נחמד, לזה יש הומור, וההוא חד וחריף בדיוק מה שחסר לי אצל אמרי. זה יותר קרבי ועוד שלל השוואות, שבהם ידו של אמרי על התחתונה. אמרתי לו, שאם זה ימשיך ככה ואני כל הזמן אצטרך להתעמת עם עצמי בהשוואות האלה, אני לא אחזיק מעמד. והסיכוי שהעניין יעבור בשלום, קרי נשאר יחד – קלוש. ביקשתי מאמרי זמן שהוא רק שלנו בלי אורחים. הסברתי שלא נראה לי שזה יישאר ככה לנצח, רק אני צריכה זמן כדי להסתגל לרעיון שאנחנו זוג. שזה לא עוד קשר ארוך, שאני לא בדייטים. שאמרי הוא הבחור שלי, שבו בחרתי. הוא שאל כמה זמן את צריכה? עניתי שאני לא יודעת אבל אעדכן. אז הפסקנו להזמין אורחים לאיזה תקופה ואחרי כמה זמן אני לא זוכרת כמה בדיוק, אמרתי לו, 'זהו. אפשר להזמין חברים. הפנמתי. אתה שלי. אנחנו יחד. זה אמיתי'. לימים הבנתי, שהמוח שלי, שהתרגל במשך שנים, מהרגע שבו התחלתי להתעניין בבני המין השני ועד גיל 34 שבו התחתנו, לחפש אחר בן הזוג המיטבי עבורי, המח פשוט היה רגיל במנגנון החיפוש וההשוואה והמשיך להסתכל אנה ואנה כדי לחפש, לבדוק, לתהות על קנקנו של כל בחור פנוי, האם זה מתאים לי, אולי ההוא אופציה, אולי בעצם ההוא. מה היתרונות של זה לעומת החסרונות של זה. רק לא התמקדות. ומוח שרגיל כ"כ הרבה שנים לחפש, להשוות ולנסות, קשה לו מאד להתרגל לעובדה – שזהו, אין צורך יותר. זה שלך, בחרת. התחתנת. תתמקדי. תודה לאל, מאז שהבנתי את זה שאנחנו זוג (גם אם בדיליי של כמה שבועות) ביתנו פתוח לעולם וכיף לנו מאד באורחים, מכל המינים. אבל לפעמים כמו שאמרה לי פעם אמא שלי שתחי'ה: זוג צעיר צריך לשים על דלת הכניסה לבית שלו שלט: 'סכנה! כאן בונים'. זאת אומרת יש זמן בנייה, התאקלמות לסטטוס החדש, להבין מה עושים עם זה ובין השאר איך מתמקדים. לא מזמן הייתה אצלי משהי בקליניקה, שספרה שכשהיא והבחור שהיא יוצאת אתו, נמצאים ביחד ואין אנשים מסביב, אז היא באורות. היא הייתה לוקחת את הזוגיות הזו בשתי ידיים. אבל כשהיא יוצאת אתו 'החוצה', ופתום רואה בחורים אחרים שבזוגיות עם מישהי אחרת, היא מתבאסת, כי שלה נראה לה קצת זקן לעומתם, אולי קצת חלשלוש לעומת הבחור החסון ממול, אולי יש לו פחות חריפות מהבן זוג של אלו שהרגע פגשו ברחוב. אמרתי לה שלא סתם מברכים חתן וכלה בחתונה בברכה: שַׂמֵּחַ תְּשַׂמַּח רֵעִים הָאֲהוּבִים. כְּשַׂמֵּחֲךָ יְצִירְךָ בְּגַן עֵדֶן מִקֶּדֶם. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה מְשַׂמֵּחַ חָתָן וְכַלָּה: הדרך הבטוחה להצליח לשמוח בזוגיות בחיים היא לחיות בתודעת גן עדן. איך משמחים רעים אהובים? כמו שהקב"ה שימח את אדם וחווה בגן עדן מקדם. איך זה קרה? בגן עדן היה רק זוג אחד. אדם וחווה. לא היה אפשרות להשוות לשום דבר בחוץ. אם נצליח לראות את עצמנו כמו חוה ואדם, כאילו רק אנחנו בעולם, בסוד ההתמקדות, נוכל להיות מאושרים.

אמרי פרל מדבר על זוגיות

קצת על שמחה

קצת על שמחה. מגיעות אלי בנות לפני אירוסין, אחרי אירוסין או בשלב מתקדם בקשר ואומרות - 'אני לא שמחה.' אחרי עוד קצת דיבורים, מסתבר הרבה פעמים, שיש שמחה אבל יש גם הרבה מאד רגעים שלא. קשה להן לשמוח. פעם אמרה לי מישהי שאני מאד מעריכה ומוקירה, כשראתה אותי בוכה יום אחד, בתקופה שהייתי בה מאורסת? 'ככה לא מתחתנים'. אז זהו שאפשר להתווכח על זה. האם מישהו עשה מחקר של טיב הקשר אחרי החתונה לפי רמת השמחה שבה התקבלה ההחלטה? היה מעניין לשמוע. זה נכון שקשר שמוביל לחתונה צריך להיות בסך הכל, דבר משמח ושמביא רגשות חיוביים, של אהבה, ביטחון, או כמו שאמרו חז"ל, גילה רינה דיצה וחדווה אהבה ואחווה וכו וכו... אבל, וזה אבל גדול, ואני יודעת שאני חופרת בנושא, אבל הוא קריטי להבנה בעיניי, גם למי שבתוך העניין וגם לאלו שסובבים את אלו שבעניין. (בקיצור לכולנו :)) לא סתם, מצווה גדולה לשמח חתן וכלה, וכבר נאמרו דברים נוראיים וקשים על אלו שבאים ונהנים מסעודת חתן וכלה ולא עסוקים גם בלשמח אותם. למה? הרי הם החתן והכלה. הם אמורים להיות שמחים. שישמחו הם אותי, הרווקה שבאה לחתונה שלהם, את הרווק, או סתם את כל מי שלא הכי שמח כרגע. למה אני צריכה לשמח אותם? ככה! כי הם לא תמיד שמחים. הם נראים לכם סופר שמחים? מחייכים? מרחפים? זה לא תמיד מעיד על מה שמתחולל בפנים. מה? גם בחתונה? כן. כשהביאו לי את תפילת הכלה אחרי שהחתן שלי כיסה אותי, נתקלתי בנוסח פעם ראשונה והתחלתי לקרוא, היה כתוב שם משהו בסגנון (לא מצטטת) 'רבונו של עולם הרי אני באה לפניך בשמחה גדולה ועצומה וכו וכו'... באותו הרגע הפסקתי לקרוא והתחלתי לאלתר. אמרתי לעצמי שאני לא יכולה לשקר בערב הקדוש והמשמעותי הזה, אולי הכי משמעותי בחיי. ודייקתי, 'רבונו של עולם, אמנם כתוב פה, שאני באה לפניך בשמחה גדולה ועצומה, אבל אתה הרי יודע שאני אכן מתרגשת אבל בעיקר מפוחדת עד כלות. ולכן אתה, שכתוב עליך 'משמח חתן וכלה' אתה אחראי עכשיו לשמח אותי ואותנו מעתה ועד עולם', וככה המשכתי הלאה בתפילה. אז מה זה אומר על הזוגיות שלי? שהיא לא שמחה? שאנחנו לא אוהבים? חלילה. זה אומר, שיש שלב, שהפחדים משתלטים וככשמיסטר פחד נכנס לתמונה, הוא שתלטן חבל"ז והוא לא באמת נותן מקום לרגשות אחרים כגון אהבה ושמחה מקום. אז זה נכון, שכאשר מגיעות אלי בנות לאימון לחתונה, הבירור לא מסתכם בזה, ואנחנו בודקות בזהירות ביחד ורואות על מה הדברים יושבים, ולפעמים המסקנה היא באמת שהקשר הזה אין סופו להתקיים. ולפעמים, מגלים את מקור הפחדים ומקור חוסר השמחה ומתוך הבירור מגיעים להסכמה שלמה יותר לקשר ואפילו מגיעה שם השמחה באופן יותר רגוע. שורה תחתונה, רק אומרת שרמת השמחה, בזמן קבלת ההחלטות, היא לא דווקא המדד לטיב הקשר שיכול להיבנות ולשמחה שהקשר יכול להביא אתו לחיים של הזוג בהמשך. בתמונה: אמרי מכסה אותי, ואני נראית שמחה ומאושרת כמו שתמיד כלות נראות ברגעים הללו.

אמרי פרל מדבר על זוגיות

'על כן יעזוב איש...'

'על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו' באה אלי בחורה שהיתה בקשר רציני עם בחור. ניסינו להבין מה קורה ולמה דברים 'תקועים'. מפה לשם קצת שאלות על היכן למדה בתיכון והיכן עשתה שירות לאומי, על יציאה מהבית בכלל ועל הסתגלות לדברים שאינם בית והופ עלינו על משהו משמעותי וחשוב. לבנות יש רק מקום אחד בלב לקשר זוגי. (אצל בנים טיפה אחרת) אם הלב 'תפוס' לא יהיה ניתן להכניס לשם מישהו נוסף. לפעמים הלב של בחורה תפוס ב'קשר זוגי' עם חברה (לא קשר רומנטי אבל בהחלט זוגי). לפעמים הוא תפוס ב'קשר הזוגי עם הבחור הקודם' ולפעמים גם עם אבא או אמא. באמת. גם אם זה לא נראה או מרגיש כמו קשר זוגי – עדיין הלב תפוס. אבל שם זה יותר 'תלות'. יש אימהות שמחזיקות מאד, (אותו דבר לגבי אבות רק יותר נדיר) שלא חתכו את חבל הטבור הרוחני. יש משהו אנרגטי שאמור להתנתק בגיל הזה לקראת נישואין. כמו שיש משהו שצריך להתנתק כשמתחילים ללכת לגן ובעוד שלבים בדרך. המקום הלא משחרר יכול לבוא או מהצד של הבן או הבת או מהצד של האמא וכמובן גם האבא אבל ברוב המקרים זה יהיה שיתוף פעולה של שני הצדדים. מכירים את זה שיש בחור שמתחיל סוף סוף לבנות קשר משמעותי ואז האמא, שמרגישה שהבן מתחיל לעשות תהליך של יציאה מהתלות - תתחיל להיות חולה? אבל חולה ממש. לא בכאילו ולא סתם מחלה. לא עלינו ולא עליכם. אז זה זה. יש דרכים לזהות אם מדובר במקרה של תלות קשה, או קושי טבעי ונורמלי שקיים ושאפשר עם קצת מודעות ועבודה להתגבר עליו. אחת הבדיקות שניתן לעשות כדי להבחין בין השניים למדתי אצל מיכל וולשטיין. כדי לבדוק אם משהו שזיהינו הוא תלותי או לא, צריך פשוט 'להזיז את הסטנדר'. איך רואים אם אדם תלותי או לא... אפשר ללמוד מהלכות תפילה. אם רואים מישהו נשען על סטנדר בתפילה, יש הישענות שמותרת בתפילה ויש כזו שלא. (כמובן שמדובר באדם בריא ושיכול להתפלל ללא סטנדר) איך יודעים אם זו מותרת או לא, פשוט מאד, מוציאים את הסטנדר. אם הבן אדם ייפול, סימן שההישענות הייתה לא נכונה ואסורה. אם הוא נישאר יציב למרות שהסטנדר נלקח, זו הישענות מותרת, שאינה תלותית. למשל, בחורה שכל דבר משתפת את אמא שלה. כל דילמה כל חוויה, מבקשים ממנה במשך שבוע לא לעשות זאת. אם היא עושה זאת ומפסיקה לשתף וזה לא 'מזיז לה', מבינים שזה לא מצב תלותי. אם היא 'מתפרקת' אחרי יומיים, אנחנו מבינים על מה הדברים יושבים. גם שם, לבנה אחרי לבנה, מזיזים ובונים מחדש. אין דבר שאין לו תקנה.

אמרי פרל מדבר על זוגיות

לופים

בואו נדבר רגע על 'לופים'. כשחני הגיעה אלי לאימון, היא טענה בתוקף שהיא צריכה מישהו חכם, שיודע לתת עצות. רק ככה היא יכולה להעריך בחור. ברגע שאין את זה חבל על הזמן שלה ושלו. זה לא ילך לשום מקום. אמממ לא לקח הרבה זמן להבין שחני בעצמה יודעת מה נכון, ושמחה לחלק עצות לכל דורש. ויש לה בהחלט מה לתת. העניין שאם היא כזו בעצמה ויגיע בחור שיודע מה נכון תמיד ומחלק עצות לכל דורש, כמו שהיא חושבת שהיא צריכה, כי זה מה שהיא מעריכה, אז מהר מאד היא תמצא את עצמה בצד השני – של מקבלת העצות, והמקשיבה לכל מה שיש לו להגיד בכל עניין כי הוא בהחלט יודע איך ומה צריך לעשות תמיד. ופה מתחיל הלופ - כי הוא לא ישתנה וכנראה ימשיך לתת עצות וידע תמיד מה נכון ומה לא, והיא לעומת זאת תתחיל לאבד את עצמה ומשהו בה ייכבה עם הזמן... כי היא גם כזו והיא צריכה מישהו לייעץ לו. והוא בטוח לא הכתובת במקרה הזה. הבנתם נכון: אז או שיהיה שם מישהו שהיא מעריכה לכאורה (שיודע לתת עצות וחכם מאד בכל עניין עם דעה ואמירה) אבל היא קצת תאבד את מקומה שלה כנותנת עצות ופותרת כל בעיה או שהיא תהיה עם בחור שיודע לקבל את העצות החכמות שלה ומעריך אותן, ונותן לה את המקום הטבעי שלה ושם היא תרגיש עם משמעות... אבל – כזכור, היא ככל הנראה לא תעריך אותו. בעסה. לופ – כבר אמרנו. מה חני תבחר? לאבד את עצמה או להתחתן עם מישהו שהיא לא מעריכה? אימאל'ה! שום אופציה לא נחמדה באמת. אז למה שלא תבחר בחור שגם יודע להקשיב ולהעריך את עצותיה וגם יש לו מה להגיד ולכוון? הכי הגיוני – לא? אז זהו שלא, כי לרוב (תמיד יש יוצאים מן הכלל אבל בואו נדבר על הרוב) כשאתה נמצא על הציר של בין 'מדבר' ל'מקשיב' – במקום מאד קיצוני, נניח 'מדבר' מאד... אז כדאי מאד שיהיה שם מישהו עם יכולת הקשבה די קיצונית. ואם אתה אחד כזה שמעריך 'מדברים' (כמוך) ולא שותקים – אתה בלופ. אותו דבר עם כל מיני צירים של תכונות שונות. ברגע שזה קיצוני – המקום הטבעי והטוב של בן הזוג שלך יהיה לרוב בקצה השני של הציר – לתכונה ההפוכה. הבעיה מתחילה כשהרבה פעמים – אנחנו מחפשים ומעריכים את התכונה שאנחנו לכאורה חזקים בה בבן הזוג שלנו. מה עושים? גוזרים את ה'לופ'. איפה? איך? זה כבר באחד על אחד.

אמרי פרל מדבר על זוגיות

מודל אדם ואנשים דומים

השבוע ספרה לי מישהי צעירה מאד שרק התחילה להיפגש בכלל לא מזמן (לא בקליניקה) על בחור שהיא יצאה איתו כמה פגישות והקשר נגמר. שאלתי אותה מי סיים את הקשר? אמרה ששניהם הרגישו שזה לא זה. הכל טוב, הכל היה בסדר לכאורה. אפילו יותר מבסדר. היא ממש העריכה אותו. הם חושבים אותו דבר, מתעסקים בדברים דומים. משפחות דומות. עולם משותף רחב. אבל הם לא הצליחו להרים את הקשר למעבר לנחמד. שאלתי אותה בעדינות, 'האם אתם פשוט דומים מדי?' חשבה שניה, חייכה חיוך גדול ואמרה שכן! 'בהחלט! דומים מאד.' ספרתי לה סיפור על מיכל וולשטיין שלימדה אותי אימון לחתונה, ושאגב מגיע לה פרס נובל על התובנות שלה בענייני זוגיות, שמשתפת איך הכירה את בעלה. הכירו לה פעם בחור שאמרו לה, 'את חייבת לפגוש אותו' הוא ככ מזכיר אותך. והם יצאו. ובסוף הפגישה היא אמרה לו, (תרגום חופשי לסגנון שלי) תקשיב, זה לא ילך, אנחנו ככ דומים. ומספיק לי שיש לי אותי בחיים. למה אני צריכה גם אותך? זה ממש ישעמם. הרי אתה אני בבחור... בבקשה תכיר לי את החבר הכי טוב שלך! (הלם על הפנים של הבחור) אם אתה והוא כאלו חברים, ואתה ככ דומה לי אז למה שבעצם הוא לא יהיה גם החבר הכי טוב שלי?  וככה היא הכירה את בעלה. יושבת אצלי בחורה בקליניקה. שתקנית ממנזר השתקנים. מספרת לי שכל הבחורים שיצאה איתם שתקנים גם. שאלתי למה? הרי מישהו צריך יהיה לדבר בזוגיות הזו... וגם במשפחה שתקימו בע"ה. חראם על הילדים כזו שתיקה בבית. חייכה ואמרה שזה ממש חידוש, אף אחד קודם לא חשב להציע לה מישהו דברן. אחד מהדברים שאני עושה עם בחורות בקליניקה זה עבודה עם 'מודל אדם' שפיתחה מיכל וולשטיין. עי כמה שאלות מכווינות (זה לוקח בערך שעה) בונים יחד מודל לפי הטיפוס שזה בעצם את – את הבחור לכאורה שיתאים לך. מודל של בחור. לא מישהו ספציפי. זה כלי נהדר. מדויק ופותח את הראש. מאפשר לי לדייק את עצמי ואת מה או יותר נכון את מי אני מחפשת. ולפי זה לדעת עם מי להיפגש ועוד יותר עם מי לא להיפגש. חוסך הרבה עוגמת נפש, מדייק, משמח, ומזמן אלייך את הטוב שלך. כמובן שהכל בערבון מוגבל, כי יש אפשרויות בלי סוף וזו לא תורה משמיים, ויש מצב שיהיו דברים שלא יהיו בבחיר לבך ועלו במודל הנ"ל, וגם הפוך, דברים שיהיו ולא תואמים. אבל לפחות תוכלי אז להיעזר בכלי הזה, להבין מה עובר עלייך אם כבר את בקשר שלא תואם את המודל הנ"ל. כי הרבה פעמים אני בקשר ולא מבינה בדיוק מה קשה לי עם הבחור שאיתו אני נפגשת ולמה דברים לא ממריאים וכו, אבל כשיש לי את המודעות על מה זה יושב ועל איזה פערים או חוסר התאמה אז יורת קל לי להתנהל בקשר ובבחירות שלי. או שאני מחליטה שזה אכן לא מתאים, או שאני מחליטה שאני ממשיכה אבל לפחות אני מבינה על מה הקושי ואז גם הרבה יותר קל לי להתמודד עם הקושי, מתוך מודעות והחלטה בחירית. רוצה לשמוע עוד? זה פשוט, תתקשרי.

אמרי פרל מדבר על זוגיות

הם יוצאים כבר 3 חודשים

הם כבר יוצאים שלושה חודשים. הבחור התקשר להגיד שהיא החליטה לחתוך. הכל היה טוב, כבר מצב מתקדם ממש. הוא היה אצלה שבת, והיא הייתה אצלו. ברור שלא הכל מושלם אבל השמחה וההתרגשות כבר נוכחות היטב. היא התקשרה אליו אתמול ובשיחה התחילה להגיד משפטים של הכנה למשהו שמכרסם בה. לא בטוחה שנכון לה להמשיך. שאלתי מה קרה, הוא לא ידע להגיד. ביום חמישי כשנפגשו הכל היה טוב, בשישי דברו בוידאו צ'ט, והיה ממש נחמד. במוצ"ש פתאום הטלפון הזה. ביקשתי ממנו שבמפגש הבא שלהם ינסה להבין ממנה מה קרה בשבת. אחד מהשניים: או שקרה משהו - מישהו אמר לה משהו, היא גילתה משהו, היא נפגעה ממך אפילו בלי ששמת לב, אבל משהו קרה. או שהיא חווה עכשיו 'ורטיגו' - היא לא יודעת מה היא מרגישה או חושבת, הים נראה שמיים והשמיים נראים ים. היא לא יודעת אם היא שמחה או עצובה מפוחדת או מתרגשת, וזה יכול להוציא מהדעת. (וזה טבעי ונורמלי וקורה הרבה הרבה.) אתה חייב להבין ממנה מה קרה בשבת. האם אלו היו מחשבות ורגשות שלה עם עצמה (ורטיגו), או שקרה משהו. הוא שלח לי הודעה למחרת בערב, שיתף שהייתה פגישה מצוינת, ואכן דברו על מה שקרה בשבת. בשבת היא הלכה לחברה שלה, ששמעה ממנה על ההתלבטויות והספקות שישנם, והחברה אמרה לה: 'אם את עם ספקות תיפרדו'. 'זה לא זה'. חברה גאון. אז הם דברו בפגישה על מה זה אומר ספקות, על הפחד שהוא הרגש הכי 'שתלטן' ושלא מאפשר להרגיש עוד רגשות במקביל. על מושג ה'ורטיגו' בקשר. על חסמים שלא קשורים לבן הזוג שנפגשים אתו אלא על חסמים מקשר זוגי בכלל וחתונה בפרט. ועצם השיחה פתחה שם הרבה שערים לקשר כנה, משתף ובוגר שמוכן להביט במכלול ולא להיבהל מהרגע. כל הודעה כזו, שמשתפת אותי במה קרה בעקבות הכוונה נוספת, הדרכה, מושגים של עולם הקשרים, הבנה של מה שעובר על זוג בתוך קשר, מרגשת אותי מאד מאד. אין כמעט יום שאני לא הולכת לישון בהרגשה של שליחות עצומה, וסיפוק אדיר מעוד קשר שממשיך להיבנות ועוד פרידה מיותרת שכמעט קרתה ונמנעה.

אמרי פרל מדבר על זוגיות

רוצה להזמין הרצאה?

ניתן להשאיר פרטים ונחזור אליך
או להתקשר: 0506579024