אמרי פרל
סדנאות הרצאות אימון לחתונה

 אני חושבת שגברים עם עגילים באוזן מוכנים יותר לנישואין,
הם כבר חוו כאב וקנו תכשיטים.

ריטה רודנר

קצת עלי

שמי אמרי פרל, מאמן אישי לזוגיות בשיטת 'מיכל וולשטיין' המתמקדת בשחרור חסמים המונעים מאיתנו לקפוץ לים ולעשות את הצעד המשוגע – להתחתן. במפגשים אני משלב מעולם הNLP והדמיון המודרך יחד עם התבוננות מחודשת במציאות בעזרת כלים מלימודי תורת ימימה אביטל ומפנימיות התורה.

 הבעיה עם הנישואים היא שבזמן שכל אישה בתוך תוכה היא אם, כל גבר בתוך תוכו הוא רווק. וודי אלן

 

אני בן 42, נשוי לתהילה ואב לארבעה ויש לי קליניקה בקרית משה. אני ואשתי מהווים בית חם לרווקים ורווקות למעלה מעשור וקיימנו שעורים, שבתות, חגים וסדנאות בכדי לעזור לאחים ולאחיות שלנו להגיע לרגע שבו מוכנים להתחתן. בנוסף אני מנחה סדנאות כתיבה וקבוצות לימוד. אני תלמיד קרוב של הרב אורי שרקי ולומד מתורתה של ימימה אביטל מספר שנים עם אחד מתלמידיה הוותיקים.

אמרי פרל - מאמן לחתונה

מוזמן פשוט להרים טלפון ולדבר איתי

התקשר 052-8212871 או לחץ בשביל וואטסאפ​

על מה ניתן לעבוד במהלך המפגשים?

על מה שרוצים, על מה שבוער, על מה ששורף, על מה שתוקע. שינוי משפטים בBIOS של המערכת שלנו, זיהוי פחדים והתגברות עליהם, עבודה על שחרור אקסיות מהלב וכל מה שאנו יכולים לעשות בהשתדלות שלנו למען זוגיות בריאה.

להשתחרר מסיבוכים ולופים במוח

לעשות ריפרש לתפיסות מתקופת הילדות, לשנות משפטים פנימיים שמנהלים את חיינו בלי שאנו בכלל מודעים לכך.

חיזוק הערך העצמי - אמרי פרל

חיזוק הערך העצמי

לקבל את זה שאני כפי שאני עם כל השריטות, ואם זאת לעבוד על עצמי כל הזמן, וכך גם לקבל שמי שעומדת מולי, יש לה את העניינים שלה, מה שנקרא "ענבי הגפן בענבי בגפן" 🙂

מחפש הצעות חדשות לקשר

להתמקד בקשרים טובים

להפסיק לנבור באלפי כרטיסים והצעות נונ-סטופ שמגיעות, להפסיק עם ההשוואות וללמוד להתמקד במה שבאמת מתאים ולא בחלומות שווא.

למצוא את הגבריות מחדש - אמרי פרל

למצוא את הגבריות מחדש

לא מדובר על חיבור למיניות או קורס טנטרה, אלא להבין איך אני ניצב פשוט וברור בעולם מלא נשים חזקות שמחפשות קצין וג'נטלמן.

מוזמן לכתוב לי כמה מילים ואחזור אליך

קצת להעמיק

ראיון שלי ושל אשתי בתכנית "חיבורים"

הרצאות ושיעורים להעמיק ולחבר

מאמרים קצרים

זוגיות קוונטית - מאמר של אמרי פרל על זוגיות

זוגיות קוונטית

במכניקת הקוונטים יש מצב שנקרא 'סופר-פוזיציה' – מצב שבו מבחינת החלקיק הכול אפשרי. כלומר החלקיק יכול להיות בכל מקום במרחב, בתוך כל ההסתברויות האפשריות... קרא עוד >

להתחתן עם מראה - אימון לחתונה אמרי פרל

להתחתן עם מראה

היו מספר הבנות במהלך חיי שאני זוכר היטב. רגעים כאלה שהמציאות נמתחת והזמן קופא, ההכרה נפערת אל הבנה שנחרטת בבשר. הבנה שלעיתים מגלה כמה אני לא מבין... קרא עוד >

מאמר אמרי פרל על זוגיות אימון לחתונה - הארץ המובטחת

הארץ המובטחת?

לפני שהתחתנתי אמרתי לחברים שלי שזה יותר קשה מלחזור בתשובה, ולחזור בתשובה היה הדבר הכי קשה שעשיתי בחיים. בחזרה בתשובה יש מוות מסוים... קרא עוד >

להתחתן זה קצת כמו למות - אימון לחתונה אמרי פרל

להתחתן זה קצת כמו למות

לפני שהתחתנתי אמרתי לחברים שלי שזה יותר קשה מלחזור בתשובה, ולחזור בתשובה היה הדבר הכי קשה שעשיתי בחיים. בחזרה בתשובה יש מוות מסוים. ... קרא עוד >

לקפוץ למים - מאמר של אמרי פרל על הפחד להתחתן

לקפוץ למים

יש את הרגע הזה שאתה מול הצוק, המים למטה מזמינים מאוד ומאיימים בו בעת, חלק מהחברים שלך כבר קפצו והם מבסוטים במים. "נו, מה יש לך, קפוץ!" קוראים לך החבר'ה לידך וקופצים וחלק עדיין מהססים, או בכלל יושבים רחוק מהצוק ומפטפטים... קרא עוד >

אמרי פרל - מות רחל - ויתור על הרומנטיקה בזוגיות

לקבור את רחל

מה אומר? היית מוכן לקבור את הרחל שלך? מרצון? היום העלו אותי לתורה, ופתאום נפלה עלי תובנה חזקה בפסוק "ואני, בבואי מפדן מתה עלי רחל בארץ כנען בדרך בעוד כברת ארץ לבוא אפרתה"... קרא עוד >

אמרי פרל - המטריקס - אימון לחתונה

לבחור בגלולה האדומה

תמיד אמרתי שהדבר הכי קשה שעשיתי בחיים היה לחזור בתשובה, חוץ מלהתחתן. יש קווי דמיון בין שתי ההתפתחויות הללו בחיי - השינוי המהותי שזה גורם. מה שהיה לי קשה זה להבין שאני מפחד... קרא עוד >

אמרי פרל - לעבור את המשוכה - מאמן לחתונה (1)

לעבור את המשוכה

יש לנו הגברים משהו נפלא, שיש בו דבש ועוקץ. היכולת שלנו להתסדר לבד. אולי זה הושרש בנו כי היינו צריכים להסתובב ביער ולחפש מזון להביא לצאצאים, אולי זה כך כי אנחנו נוצרנו לפני חווה, ואז פתרנו את כל הבעיות לבד, ואולי כי זה קשה לנו לבקש עזרה. . ... קרא עוד >

יש שאלות?

ההמלצה הכללית היא לפחות תהליך של שישה עד עשרה מפגשים, תלוי בך.
יכול להיות כמה מפגשים בודדים ועלינו על הגל, ומשהו מתחיל לזרום ולהשתנות בחיים, יכולה להיות סדרה של מפגשים יותר ארוכים ואפשר לבוא פעם בכמה זמן, כאשר מרגישים תקועים או מבולבלים, לפני החלטה משמעותית או פתאום איזה פחד מתעורר, או חוסר יכולת לקבל החלטה ברורה.

אני לא מטפל. אלא מאמן. ההבדל העיקרי שאני בא מגישה חיובית שלא נכנסת אל הטראומות יותר מידי אלא מניעה אנרגיה ומשנה דפוסי חשיבה בכדי לקרב אותך צעד אחד לפחות אל עבר רצונך הטוב. אני לא מאבחן תופעות פסיכולוגיות, אלא בא לעזור לך לגלות את הכוחות הקיימים בך להוציא ממך את עצמך אל העולם.

לא, לא יותר מידי לפחות. רק מספיק בכדי לעלות על הנקודות שתוקעות (זה תהליך זריז בדרך כלל) ואז פשוט עובדים עליהם.

העלות למפגש היא 300 ש"ח.
עלות לתהליך של שישה מפגשים, בתשלום מראש, היא 1700 ש"ח במקום 1800 ש"ח.
עלות לתהליך של עשרה מפגשים היא 2800 ש"ח במקום 3000 ש"ח. 

זה משתנה לפי כל אדם ואדם אבל התהליך הכללי הוא כזה:
אני מקשיב בקצרה לסיפור החיים שלך.
בקצרה – כי הזמן והכסף שלך יקרים לי מאוד.
שלך – כי חשוב לשמוע איך אתה מספר אותם.
מתוך כך עולים על משפטים שמנהלים את דרכך בחיים בלי שאתה דווקא קולט את זה , ואנו פשוט משנים אותם בכמה תרגילים פשוטים. אנחנו מוצאים מה הכיוון הזוגי הנכון לך ובודקים אם הוא תואם את התפיסה שיש לך בראש, אנחנו יוצרים התמקדות לעתיד, משיבים את הבטחון והערך העצמי, וחוזרים לחיים בכוחות מחודשים.

מוזמן פשוט להרים טלפון ולדבר איתי

התקשר 052-8212871 או לחץ בשביל וואטסאפ​

מוזמן לכתוב לי כמה מילים ואחזור אליך

| © כל הזכויות שמורות לאמרי פרל | בן ציון 22 ירושלים | 0506579024 | shutafim.love@gmail.com

זוגיות קוונטית

במכניקת הקוונטים* יש מצב שנקרא 'סופר-פוזיציה' – מצב שבו מבחינת החלקיק הכול אפשרי. כלומר החלקיק יכול להיות בכל מקום במרחב, בתוך כל ההסתברויות האפשריות - 'סופר פוזיציה'. בנוסף יש את 'נקודת הקריסה' – זהו מצב שבו החלקיק מופיע בפועל במקום מסוים. באותו רגע אין יותר שום הסתברויות ואפשרויות בלתי מוגבלות, והחלקיק מופיע במקום ברור ויחיד במרחב. נקודת הקריסה מתרחשת כאשר אני מתבונן בחלקיק, ולמעשה "בוחר" להתמקד בו. כל עוד לא הסתכלתי עליו ספציפית – אין לי מושג איפה הוא נמצא והוא יכול להיות בהרבה מקומות מבחינת הפוטנציאל, אבל ברגע שאני מתבונן בו, הוא קורס אל המקום המוחלט שלו. ואיך זה קשור לזוגיות? כשאני רווק, אני מסתובב בעולם שבו כל הבחורות הן אפשרויות, יש לי המון אופציות. ואני נמצא בתוך ענן מקסים וחופשי של סופרפוזיציה, במרחב הסתברותי שבו כל אחת יכולה להיות אשתי והכול פתוח ואפשרי. אבל אז אני בוחר מישהי, מתמקד בה: יוצא איתה לדייט, אולי היא כבר חברה שלי, אולי אפילו התארסנו. ופתאום היא הופכת להיות נקודת הקריסה שלי. והכל יכול לקרוס. מה זה אומר? ברגע שהתמקדתי, היא מבטלת את כל הענן הנעים, החופשי והבלתי מוגבל של הסופרפוזיציה. ברגע אחד היא מבטלת לי את כל האפשרויות האחרות. כל מה שיכולתי להיות, יכולתי להשיג, יכולתי לקבל ולהרגיש ולחוות. אני נמצא עכשיו בנקודת קריסה – אני נכנס למרחב סופי, טוטאלי ומוגבל. והמרחב הקסום שהכול בו אפשרי - מתפוגג, וזה יכול ממש לבאס. ואז אני אומר לפעמים אומר לעצמי: "טוב, בגלל שהבחורה הזו שלי היא לא מספיק (השלם את החסר) ויותר מידי (השלם את החסר) אז זה לא זה... וכל האמירה הזו היא בכדי לחזור למצב הנפלא של הסופר-פוזיציה. אבל האמת היא – שיש סיכוי סביר מאוד שזה יקרה עם כל בחורה. כי ברגע שבחרת, יצאת מהענן ההסתברותי, הבלתי מוגבל והמרגש, וקרסת לנקודה אחת ספציפית. באסה. מה עושים? מגלים את האינסופיות שבחלקיות, ובוחרים בחיים של ממשות מוגבלת ולא באין סוף הבלתי ממומש. איך? קצת עבודה, ונכנסים לזה. *זה הסבר מאוד ראשוני ושטחי על תורה נפלאה של מכניקת הקוונטית, ששווה להעמיק בה. יתכנו טעויות אך הנקודה מובנת 

*זה הסבר מאוד ראשוני ושטחי על תורה נפלאה של מכניקת הקוונטית, ששווה להעמיק בה. יתכנו טעויות אך הנקודה מובנת

זוגיות קוונטית - מאמר של אמרי פרל על זוגיות

להתחתן עם מראה

היו מספר הבנות במהלך חיי שאני זוכר היטב. רגעים כאלה שהמציאות נמתחת והזמן קופא, ההכרה נפערת אל הבנה שנחרטת בבשר. הבנה שלעיתים מגלה כמה אני לא מבין. זו השגה עצומה - להבין שאתה לא מבין. אחת ההבנות האלו הייתה ערב אחד בבית זית, בערך שנה לאחר שנפרדתי ממי שלימים הפכה להיות אשתי היקרה. חשבתי אותו ערב על האישה שתתאים לי, בפעם המי יודע כמה, ופתאום קלטתי בבת אחת, שאני מצייר בראש את עצמי בדמות אישה, שחיפשתי את "אמרית". אני לא יודע אם זה נרקסיזם חבוי, טבע אנושי, או פשוט הצמדות למוכר – אבל הבנתי שאני מדמיין מישהי בעלת תשובה, עדינה כזו, מעשנת מידי פעם, אוהבת לטייל, לרקוד, עמוקה כזו, רוחנית, בקיצר, כל הלבושים הדקים יותר או המהותיים יותר שהלבשתי על עצמי באותה תקופה. ההבנה הזו הייתה חזקה בעוצמתה כי הבנתי שהציור שלי שקרי, הבנתי שאני לא מסוגל 'לצאת מעצמי'. "...פֶּן תַּשְׁחִתוּן וַעֲשִׂיתֶם לָכֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כָּל סָמֶל תַּבְנִית זָכָר אוֹ נְקֵבָה..." אנו מודרכים שלא לתבנת את האישה או האיש הנחשק לתבנית המוכרת.

להתחתן עם מראה - אימון לחתונה אמרי פרל

הארץ המובטחת

והימים ימי ביכורי ענבים, ימים של הבשלה, שבאה העת להיכנס לארץ הקודש, אך מדוע זה תתמהמה? כי רצית לוודא? הארץ היא מובטחת, למה זה תחשוש? וכי תשאל את חברך, מרגלך, וּמָה הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוּא יֹשֵׁב בָּהּ הֲטוֹבָה הִוא אִם רָעָה... וּמָה הָאָרֶץ הַשְּׁמֵנָה הִוא אִם רָזָה? למה תשקול במאזניים את גוף הארץ? מהסס? ולמה כתוב הוא כזכר? הרי זו היא, לא? אולי היא מרוויחה יותר, ואסרטיבית כחיל פרשים? התביט במראה ותראה חגב? או נמלה? היש בך כוח לכבוש ממלכתך? וודאי עכשיו תחשוק נפשנו באבטיחים ובמלונים של המצריות. לשכב על גדת הנילוס וזרענו נשפך ליאור. ומה רע? למה לבוא לארץ, לעבד את האדמה, לאחוז בטוריה ולהחליף טיטולי פשתן? טוב לנו במן היורד בלא מאמץ, בפת במלח וגמרא, בפלפולים על הארץ המובטחת. יש עת, והיא תחלוף אם לא יתגלו בנו מנהיגי הארץ, כלב, הפותח את הלב, ויהושע, המחובר אל ה'. די לנו נדוד במדבר לבדנו, כבר ארבעים שנה סובבים את אותה הנקודה, במדבר, בשממה. באה העת, נלמד נא מעברנו ונתקן חטאי אבותינו. ואם באה הארץ לפתחך, ומחשבות המרגלים בראשך, עוץ עצה בקליניקתי, שפוך ליבך כמים ותוכל להניח עוד אבן יציבה בירדן השוצף ולעבור בגבורה אל הארץ המובטחת.

מאמר אמרי פרל על זוגיות אימון לחתונה - הארץ המובטחת

להתחתן זה קצת כמו למות

לפני שהתחתנתי אמרתי לחברים שלי שזה יותר קשה מלחזור בתשובה, ולחזור בתשובה היה הדבר הכי קשה שעשיתי בחיים. בחזרה בתשובה יש מוות מסוים. הרי מוות זה סוג של שינוי, מטא-מורפוזה, שינוי צורה. אנחנו חיים בצורת קיום מסוימת ועוברים לצורת קיום אחרת. אנחנו רגילים לתפיסות עולם שבנינו, לצורת המחשבה שהורגלנו בה, לדרך החיים שיצרנו לעצמנו, וככל שהזמן עובר, כך הדברים הללו מתחזקים בהכרתנו, ומתבססים בחיינו דרך ההרגלים והזמן. צריך הרבה מסירות נפש לחזור בתשובה, כלומר המוכנות למסור את נפשך אל האחר, אל השם, אל החבר, אל האישה. לוותר על נפשך. צריך הרבה מסירות נפש להתחתן, כי אנו מוסרים את נפשנו למישהו אחר, מישהי אחרת, שהיא מחוץ לנו. העניין שקשה להבין לעיתים את החיים שאחרי המוות, את הצמיחה שאחרי הנבילה, "מלך ממית ומחיה, ומצמיח ישועה" אחרי המוות מגיעים החיים. כאשר תולעת מזדחלת על עליה השמנמנים, מבסוטה מהשמש, ומדמיינת איך היא הולכת לפרוש כנפיים ולעוף, לרחף בשמי התכלת, היא לא מודעת לזה שמגיע שלב התכריכים. היא ברגע מסוים הזחל הזה מבין שמגיע הזמן, והוא עוטף עצמו בתכריכים הלבנים הללו והולך לישון, בחוויה שלו זה די דומה למוות אני משער. רק אולי יותר מלחיץ. אתה משנה את הצורה שלך, מאבד דברים שאהבת לעשות, כמו לרבוץ בשמש עם זחלים אחרים וללעוס עלים בנחת, ומן הסתם יש כאבים של גדילה, של צמיחת כנפיים. כך גם בהחלטה להתחתן, זה לא תמיד, ואפילו די נדיר, שבגיל מאוחר אנחנו קופצים על חתונה בשמחה ובלי היסוס ופחד, בטוחים ונוצצים, מלאי אמונה ורצון עז. זה קורה, לעיתים, בעיקר בסביבות גיל 20, שכל דבר בחיים מנצנץ ומדהים. אז אחים שלי, אם אתם מרגישים שאתם עומדים למות, חייכו, זה סימן טוב.

להתחתן זה קצת כמו למות - אימון לחתונה אמרי פרל

לקפוץ למים

יש את הרגע הזה שאתה מול הצוק, המים למטה מזמינים מאוד ומאיימים בו בעת, חלק מהחברים שלך כבר קפצו והם מבסוטים במים. "נו, מה יש לך, קפוץ!" קוראים לך החבר'ה לידך וקופצים וחלק עדיין מהססים, או בכלל יושבים רחוק מהצוק ומפטפטים. יש התרגשות כזו בבטן, והבירור עולה מחדש - "זהו, עכשיו? כן. כן? זהו, אני קופץ. אני קופץ? זה שווה?" ואז שוב הרגליים לא זזות, ומתחילות המחשבות האם המים בכלל שווים את המהלך הזה, ומה יהיה עלי.
יש לא מעט פעמים בחיים שלנו שאנו נדרשים לקפיצה שכזו; לפני שינוי מגורים, לפני תחילת מסלול לימודים, חזרה בתשובה, חיפוש החיים, ובעצם לפני כל בחירה משמעותית והרבה פעמים גם לפני שמחליטים להתחתן...
ואז אנחנו עומדים על שפת הצוק, ואומרים לעצמנו, "כשתבוא האחת הנכונה, אקפוץ איתה למים." או "כשתהיה לי יציבות כלכלית, אקפוץ למים" "כשארגיש שזה זה," "כשתבוא שמחה." וכו'. ועד אז אנחנו על שפת הצוק, רואים את החברים לאט לאט ממלאים את המים למטה ואנחנו עוד על הצוק, לעיתים נסוגים אחורה, מדברים עם החבר'ה שלקחו צעד אחורה, לפעמים ממש על הקצה, ובטוחים שהנה, הנה זה בא וזה לא קורה. יש משהו אחד, פשוט, אמיתי ואמיץ שיכול לעזור לנו בהחלט - להחליט לקפוץ. נשמע טריוויאלי?
משהו ממשי מתרחש בנפש כשאנחנו מחליטים שאנחנו קופצים. החלטה חזקה ומשמעותית, החלטה שאין מצב שאני נשאר כל החיים על שפת הצוק.
ואם תאמר - ברור שאני רוצה לקפוץ למים, ברור! כולם רוצים, אני רק מחכה לרגע הנכון, ליד הנכונה שתקפוץ איתי, זה נכון, אבל זה עדיין לא להחליט. להחליט לקפוץ זה לקחת צעד לשפת הצוק ולדעת שאתה עושה את זה. כן, יגיע הרגע, תבוא היד, או שתתפוס את היד שלידך, אבל אתה תעשה את זה. אין מצב שלא. ההחלטה הזו להחליט, דומה לתפילה לפני תפילה. הרי כשהלב סגור, ואין תפילה, ואין רצון, אין חשק ואין רצון לחיבור, אז יש עצה שרבי נתן נתן לנו. תפילה שלפני התפילה, להתפלל שתבוא תפילה, ואיזה פלא, אנחנו מתפללים.
כשאנחנו מחליטים שאנחנו מחליטים, איזה פלא - החלטנו, וגם אם אנחנו פיזית עדיין על שפת הצוק, מבחינה פנימית, אנחנו במים. אנחנו נזהה את הרגע, נבקש את העצה הנכונה, נתבונן אל המים ולא אל החבר'ה שמפטפטים הרחק משפת הצוק, ומשם הדרך למים נעשית הרבה יותר קצרה ובטוחה.

לקפוץ למים - מאמר של אמרי פרל על הפחד להתחתן

לקבור את רחל

מה אומר? היית מוכן לקבור את הרחל שלך? מרצון?
"ואני, בבואי מפדן מתה עלי רחל בארץ כנען בדרך בעוד כברת ארץ לבוא אפרתה" יעקב עולה לארץ ישראל, למדרגת ישראל, ולמעשה עובר מהקטנות אל הגדלות. רחל מסמלת את הקטנות ולאה, הגדלות. יעקב רואה את רחל יושבת ליד הבר, סליחה, ליד הבאר, מתאהב בה, מנשק אותה, מוכן להתייגע עבורה - האהבה הרומנטית הכי נחשקת שקיימת בכל גבר. ולאה קצת פחות אהובה, אולי אפילו שנואה - כי לאה מבטאת את מדרגת הגדלות. היא האמא, לא המאהבת. רחל אמנם הצטערה מאוד על עקרותה, אבל ליעקב היו בנים מלאה המלאה, ואישה נוספת, רחל, שנשארה כולה בשבילו, בלי הריונות וטיפול בילדים. המאבק הפנימי הזה בין הדמות הנשית של 'רחל' לבין הדמות של 'לאה' קיים בכל כך הרבה גברים שפגשתי, והמקרה המורכב והמעניין ביותר שיצא לי להעמיק בו, היה אני בעצמי.
אנחנו גדלנו על התפיסה הרומנטית, ובאמת יש לה שורש עמוק ואמיתי בעולם הרוחני (רחל) היא לא רק דמיונות של דיסני והוליווד. אבל אני, בבואי מפדן מתה עלי רחל בארץ כנען...
אחד הרגעים הקשים ביותר בחיי, היה לקבל את מותה של רחל, לקבור אותה באדמת הקודש. ארץ ישראל היא הגדלות, הגלות היא הקטנות, ואנו עולים לארץ, גדלים ונאלצים לקבור את רחל. כל אחד יש לו את הרחל שלו, בין אם זה הדמיון של "האישה הנכונה בשבילי" בין אם זה יותר ממשי; התאהבות בכיתה ו', קשר ממשי בנעורים, קשר זוגי בבגרות. אבל בבואי מפדן, בעוזבי את הקטנות, מתה עלי רחל. כשאני נכנס לארץ הקודש, (אותה ארץ שגם המרגלים לא רצו לקבל אותה גם בגלל צורת העבודה שבה והעדיפו ללקט מן ולהגות בתורה) אותה ארץ דורשת את הגדלות, את לאה, שהיא שורש המלוכה והכהונה. אבל בסוף, כך אומרים החכמים, בסוף המדרגות מתאחדות, לאה ורחל מתאחדות (בעל הלש"ם כותב שלמעשה הן נשמה אחת שהתפצלה לרחל ולאה, זלפה ובלהה.) ואנחנו נוכל להיות עם לאה, ולהרגיש את רחל, לחבר שוב את השכינה שהתפצלה לה. אבל עד אז, בשלבי העבודה שלנו כעת, לפי הבנתי הדלה, ולפי מה שאני רואה בקליניקה שוב ושוב, מי שמצליח לשחרר את האחיזה ב'רחל' שלו, מצליח להתחתן.

אמרי פרל - מות רחל - ויתור על הרומנטיקה בזוגיות

לבחור בגלולה האדומה

תמיד אמרתי שהדבר הכי קשה שעשיתי בחיים היה לחזור בתשובה, חוץ מלהתחתן. יש קווי דמיון בין שתי ההתפתחויות הללו בחיי - השינוי המהותי שזה גורם.
מה שהיה לי קשה זה להבין שאני מפחד. קודם להודות בזה, ואז לנסות להתגבר על זה. גם ברגעים שבאו לפני ההתחייבות שלי מול הבורא, והכניסה לעולם המצוות, וגם לפני החתונה, העולם שבחוץ קרץ לי כל כך. מה זה קרץ, עינטז בכל הכוח בכדי להשאיר אותי קרוב אליו.
כמו בסרט המטריקס, לפעמים האמת כואבת, אבל זו עדיין אמת. יותר נוח להישאר במטריקס. אין ספק. אבל מי שבוחר לקחת את הגלולה האדומה, שפוקחת את העיניים, בחר בחיים.
התשובה, כמו החתונה, מאמתת אותך עם האמת, עם עצמך, עם ההבנה שאני לא כזה מושלם כמו שחשבתי שאני. שיש לי הרבה מה לתקן, שיש מישהו שבוחן אותך, נמצא איתך בשוכבך ובקומך, רואה את הפדיחות שלך, את הפגמים שלך, את החולשות. אבל... להתמודד עם החולשות זה מעשה גבורה. להודות בפחד, גבורה עילאה. לצאת מאזור הנוחות - סופר הירו של ממש. אני מדריך ומלווה בחורים רווקים שנמצאים בקשר או מחפשים קשר, ומתמודדים עם הבירור הזה: "איך אני יכול להיות בטוח שזו היא?" "מי אמר שאני לא אתחרט? איך אוכל לחיות עם החרטה הזו כל החיים?"
"מי אמר שאין אחת יותר טובה שם בחוץ, בטוח יש, הנה זו נראית ממש מתאימה לי..." לשאלות הללו יש פתרון, לא תמיד הפתרון הקל שאנו חושבים, אבל פיתרון שיצעיד אותנו קדימה במסע החיים ולא ישאיר אותנו עוד שנה באותו מקום.

אמרי פרל - המטריקס - אימון לחתונה

לעבור את המשוכה

יש לנו הגברים משהו נפלא, שיש בו דבש ועוקץ. היכולת שלנו להתסדר לבד. אולי זה הושרש בנו כי היינו צריכים להסתובב ביער ולחפש מזון להביא לצאצאים, אולי זה כך כי אנחנו נוצרנו לפני חווה, ואז פתרנו את כל הבעיות לבד, ואולי כי זה קשה לנו לבקש עזרה. למה זה קשה לבקש עזרה? כי זה מביך, זה אולי אפילו משפיל, וזה בעיקר מוריד מהערך העצמי שלנו. לפעמים נעדיף לשבת בבור שלנו, לבד בחושך (ולא רק הפולנים שביננו) ולא לבקש עזרה. אולי נתפלל, אולי ממנו נסכים לקבל עזרה, גם לא תמיד.
אני למשל, הייתה לי תקופה קשה לפני שלוש שנים בערך, ואמרתי לעצמי, "בסדר, נתגבר, נסתדר." זו תכונה נפלאה ואופטימיות, וזו תכונה נפלאה להאמין בעצמך, אבל זה לא סותר את זה שהייתי צריך עזרה מבחוץ. היה לי קשה להגיד בפה, "אני סובל מכך וכך... יש לי כך וכך... אני לא מצליח." זה היה קשה וגם אמרתי לעצמי:
'אם אני מגדיר את עצמי ככה אז זה רק תוקע את המצב התקוע הזה עוד יותר'. אבל אז החלטתי, שמשהו באמת צריך להשתנות, וזה היה משהו בתפיסה שלי את עצמי, בתפיסה שלי את המציאות. הלכתי למאמן יקר שעזר לי בזה, ואני מודה לו על כך הרבה. למעשה יש שלושה משוכות לעבור: א, להודות שיש לי בעיה. ב, להודות שאני צריך עזרה מבחוץ בכדי לפתור אותה. ג, להיות מוכן ממש לשלם על זה כסף.
אז מי שמוכן לדלג על שלושת המשוכות הללו ולקנות לעצמו חופש מהפרעה של עצמו, לחזק את המשה שבו, לקחת את המטה שלו ולהרים לשמיים ולא לזרוק לעפר ולשחק עם הנחש, אז יש מה לעשות.

אמרי פרל - לעבור את המשוכה - מאמן לחתונה (1)

רוצה להזמין הרצאה?

ניתן להשאיר פרטים ונחזור אליך
או להתקשר: 0506579024